פסק-דין בתיק ת"ק 010859/02

1.         התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעת 1 (להלן: "אוויס"), כנגד הנתבעת 2 (להלן: "סורדם"), וכנגד השמאי יצחק אנגל -  הנתבע 3 (להלן: "אנגל").

התובעת הינה הבעלים של הרכב ואילו התובע היה המחזיק והמשתמש העיקרי ברכב.

ביום 4.10.99, נהג התובע ברכב וכתוצאה מתאונה שאירעה ניזוק הרכב.

בתאונה זו נפגע הרכב על ידי מכוניתה של אוויס.

אין מחלוקת בין התובעים לבין אוויס בשאלת האחריות לאירוע התאונה.

2.         התובעים פנו לסורדם על מנת שזו תשום את הנזקים שנגרמו לרכב ותעריך את ירידת הערך שנגרמה לו.

סורדם באמצעות השמאי פילוס מטעמה, בדקה את הרכב, אישרה את עלות התיקון והעריכה כי נגרמה לרכב ירידת ערך בשיעור של 2% דהיינו, 784 ש"ח.

משהגיע התובע למוסך על מנת  לקבל את הרכב לאחר תיקון, נאמר לו על ידי אחד מעובדי המוסך כי כתוצאה מהתאונה נגרמה פגיעה במרכב הרכב.

לאור האמור, פנה התובע לשמאי עמוס צולשיין על מנת שזה יעריך את ירידת הערך שנגרמה לרכב.

השמאי צולשיין, בחוות דעתו מיום 31.10.99, העריך כי נגרמה לרכב ירידת ערך מסחרית בשיעור של 8%, דהיינו 3,136 ש"ח. השמאי צולשיין הגיע למסקנה זו נוכח אופי הנזקים. 

3.         בשלב זה של הדברים פנו התובעים לאוויס בדרישה לפיצוי . הרכב נבדק מטעם אוויס על ידי אנגל וזה, במכתבו מיום 13.12.99, שנשלח לסוכן הביטוח של התובע, אמץ את דו"ח השמאי מטעם סורדם תוך שהוא מציין כי "על פי הנחיית המפקח על הביטוח בחוברת ההנחיה הנזק נאמד בשיעור 2% מאחר והפגיעות תוקנו בצורה מקצועית ולא נראים סימני תיקון מאחר וחלקי החילוף הוחלפו..." .

למכתבו הנ"ל צרף אנגל כתב קבלה ופטור על סך 9,999 ש"ח.

התובע חתם ביום 29.12.99, על כתב קבלה ושחרור וזאת לסילוק סופי ומוחלט של הנזקים שנגרמו לרכב בתאונה הנ"ל, וזאת לאחר שככל הנראה נוהל משא ומתן וכתב הקבלה תוקן לסך של 10,300 ש"ח.

עיון בכתב הקבלה מעלה , לכאורה לפחות, כי התובע בלבד הוא זה שחתם על כתב הקבלה. יחד עם זאת, מסעיף 14 לכתב התביעה עולה במפורש כי התובעים ראו בתשלום ששולם להם על ידי אוויס כתשלום ששולם לתובעים, שניהם גם יחד. כן עולה מסעיף 14 לכתב התביעה כי התובעים חתמו על כתב הקבלה ועל כן יש לראות בתשלום זה, ולו רק לאור האמור בכתב התביעה, כתשלום סופי ומוחלט.

4.         עוד בטרם נשלח מכתבו, מיום 13.12.99, של אנגל, פרסמו התובעים מודעה בעיתון ידיעות אחרונות ובה ביקשו למכור את הרכב.

כפי שעולה מסעיף 17 לכתב התביעה, בסמוך לפרסום המודעה, נלקח הרכב לבדיקה במכון בדיקה ממוחשב ונמצא כי קיימת פגיעה במרכב ועל כן סרב הקונה הפוטנציאלי לרכוש את הרכב והתובעים אף נאלצו לשאת בעלות הבדיקה.

בעקבות זאת, נבדק הרכב, בשנית על ידי השמאי מר שלמה פילוס מטעם סורדם וזה טען בתקיפות כי לא קיימת פגיעה במרכב וכי הוא מוכן להתחייב על כך.

בעדותו בפניי, טען מר פילוס כי " חוות הדעת שלי ברורה כתוב שם שיש פגיעה בשלדה".

עיון בחוות הדעת  מגלה בתיאור הנזק המפורט בחוות הדעת כי אכן נמצא נזק לקצה קורה שמאלית, המהווה חלק ממרכב הרכב ועל כן אין זה סביר בעיני כי מר פילוס טען שלא נגרמה פגיעה למרכב.